מה המחקר אומר

ג'יימס קליר, בספרו Atomic Habits (2018), מראה שהשינוי המתמשך ביותר אינו מגיע מהצבת מטרות אלא משינוי זהות. כשאדם מגדיר מחדש מי הוא ולא רק מה הוא רוצה להשיג, ההרגל החדש נבנה בצורה יציבה ועמידה. קליר מנסח: "Every action you take is a vote for the type of person you wish to become." קביעה זו מהדהדת ישירות את לשון הרמב"ם על שינוי השם והמעשה כראיה לשינוי פנימי של ממש.

לוק ולת'ם, בתיאוריית קביעת המטרות (Locke & Latham, Goal-Setting Theory, 1990), הראו שמחויבות רגשית ומוסרית של אדם למטרה משנה את יכולת ההישג שלו באופן מובהק סטטיסטית. ההתחייבות הפנימית, לא התכנון החיצוני, היא שפותחת ערוצי ביצוע שלא היו זמינים קודם. ביום כיפור ממש, רגע ההחלטה הפנימית יוצר כוח חדש שמוציא את האדם מהנסיבות הישנות.

אדם גרנט, בספרו Give and Take (2013), מצא שאנשים שמגדירים את עצמם נותנים מייצרים בטווח הארוך רשתות עסקיות איכותיות יותר ומשיגים תוצאות עסקיות עדיפות. נתינה שמגיעה ממקום של ביטחון ולא מחסר יוצרת אמון ואפשרויות שלא נבנות בדרך של מאמץ אגרסיבי.